הסוד השמור של ה"תקיעות"

התקיעות בעצם משרתת אותי…

זה נשמע מרגיז, נכון? מי רוצה להרגיש תקוע? ועוד שיגידו לו שהוא מרוויח מזה משהו…

אנחנו רגילים לחשוב על תקיעות או על חוסר ביטחון בקבלת החלטות כעל "בעיה" או כמחסום שנכפה עלינו. אנחנו מחכים שהביטחון יגיע, או שהנסיבות ישתנו.

אבל האמת היא שבמקרים רבים, התקיעות היא לא הבעיה. היא בכלל הפתרון.

בגישה האדלריאנית אנחנו מסתכלים על המטרה של ההתנהגות. ההנחה היא שלכל מצב שבו אנחנו נשארים יש "רווח משני". תקיעות היא דרך מתוחכמת של הנפש להגן עלינו:

כל עוד אתם מרגישים "תקועים" ולא מקבלים החלטה, בעבודה, בקריירה או בחיים האישיים, אתם מוגנים מפני כישלון, מפני טעויות, מפני ביקורת של הסביבה ומפני הצורך להתמודד עם הלא נודע.

חוסר הביטחון הופך, בלי ששמנו לב, לכלי שמאפשר לנו להישאר באזור הנוחות המוכר והבטוח. המחיר אמנם כבד, אבל תחושת הביטחון הזמנית מרוויחה את שלה.

ברגע שמפסיקים לשאול "למה זה קורה לי" ומתחילים להבין את המטרה של התקיעות, המשחק משתנה. שם נפתח החופש האמיתי לבחור אחרת, ללמוד לסמוך על עצמכם ולהבין שאתם מספיק חזקים כדי להתמודד עם כל תוצאה.

אז אם נמאס לכם מההגנה המדומה שהתקיעות מייצרת, ואתם מוכנים להתחיל לקבל החלטות ולהתקדם, אני כאן כדי ללוות אתכם בתהליך.

מוזמנים לכתוב לי כאן או בהודעה פרטית, ונתחיל לנוע יחד.