התעמרות בעבודה היא לא תמיד צעקות. לפעמים היא שקטה ומתמשכת, ונמשכת שנים בלי שאיש עוצר אותה. הנה סיפור שפגשתי בקליניקה, ושנשאר איתי.
כשפגשתי אותה לראשונה, נכנסה בפתח דלתי אישה צעירה, עדינה ונמרצת. מה שאני זוכרת יותר מכול הוא חיוך ענק, שליווה תודה גדולה על כך שהסכמתי לפגוש אותה זמן קצר אחרי פנייתה.
היא התיישבה על הכורסה, ובשפה רהוטה וקולחת גוללה בפניי, במשך שעה תמימה, סיפור קשה ביותר.
כדי לא לחשוף פרטים מזהים, אציין רק שמדובר באם צעירה לכמה ילדים, עם בן זוג שמתמודד עם קשיים נפשיים. היא משכילה ואינטליגנטית, ומפרנסת את המשפחה לאורך כל השנים, עם מוסר עבודה גבוה, לצד טיפול מסור בילדיה הקטנים ותחזוקת משק בית במשרה מלאה.
החיוך, כך הסתבר לי, הוא חלק בלתי נפרד מאישיותה האופטימית, והוא הכלי העיקרי שלה בהתמודדות עם האתגרים שבחייה. הוא עיקרי כל כך, שגם השחור צבוע אצלה בצבעים בהירים.
מה שהביא אותה אליי הוא הקושי הרגשי לחזור למעגל העבודה, אחרי שנים ארוכות שבהן סבלה מהתעמרות מצד המעסיקים שלה. היא ממש פוחדת מהיום שבו תיאלץ להתמודד שוב עם משהו שיזכיר לה את מה שעברה.
לאורך כל התקופה היא כמובן לא ראתה בכך התעמרות. היא ניסתה להתעלם, להשתפר, ולפרקים אפילו נטתה לחשוב שאולי זה מגיע לה.
ושם, אני מודה, גם אני, עם כל הניסיון וההיכרות עם אלפי אנשים ואינספור מצבים לאורך השנים, הרגשתי זעם ותסכול שקשה לי להסביר.
מה שתיארה מתאים לתמונה של פוסט טראומה, על כל סממניה. לכן הטיפול בה ישלב גם כלים להתמודדות עם פוסט טראומה, בדרך לחזרתה לעבודה.
וזה כל כך מקומם. מדובר בחברה מוכרת במשק ובעלת מוניטין, שאפשרה בתוכה מסכת התעמרות של השפלה, נידוי וביזוי של עובדת לאורך שנים. כל זה תוך ניצול התלות שלה במקום העבודה ושל מצבה האישי, שהקשה עליה לעזוב.
ואני שואלת את עצמי: איפה משאבי אנוש? איך כל זה מתרחש מתחת לאפם?
בסוף היא נשברה והגישה מכתב התפטרות. המכתב התקבל בהפתעה, כי אף אחד לא חשב שהיא תקום ותעזוב.
אחרי חודשים ארוכים שבהם ישבה בבית, פגועה וכואבת, וכל זאת כשהיא המפרנסת העיקרית, היא הגיעה אליי כדי שאסייע לה לחזור למעגל העבודה.
לי זה הרגיש כמו התגייסות לטיפול נמרץ: להשיב אותה במהירות האפשרית לחיים ולתעסוקה, לטפל בפוסט טראומה, לחזק ולהעצים, לעזור לה להכיר באיכויות שלה, לשכתב את קורות החיים שלה (משימה תרפויטית בפני עצמה) ולבנות איתה מערך תמיכה סביבתי.
בשנים הרבות שבהן ליוויתי מנהלים וארגונים כיועצת ארגונית, פגשתי לא אחת מצבים של התעמרות בעבודה. מקרה כזה עוד לא פגשתי.
לאורך השנים ראיתי התקדמות ושיפור בנושאים האלה, כחלק מהתפתחות התפיסות הארגוניות והניהוליות ומהמנגנונים שארגונים מפעילים. ועם זאת, ברור שזה לא מקרה בודד. זה מקרה שצריך להזכיר לכל מי שעוסק במשאבי אנוש לפעול בנחישות נגד התעמרות בעבודה.
היא ללא ספק תחזור בקרוב לעבוד. אני יודעת את זה, כי אם אני מזהה את האיכויות שלה, יזהו אותן גם אחרים, ואני אעזור לה למצוא את המקום הנכון עבורה.
ולכולנו: בואו נזהה את המקרים האלה, ונעשה כל שביכולתנו כדי לצמצם אותם.
השאירו פרטים וקבלו שיחת ייעוץ ללא עלות