השאירו פרטים וקבלו שיחת ייעוץ ללא עלות
שעה לפני הפגישה המיועדת היא התקשרה וביקשה לדחות אותה, כי שכחה לציין אותה ביומן, וכשנזכרה שמה לב שזה מתנגש לה עם משהו אחר. רשמתי לעצמי הערה, וקבענו את הפגישה מחדש.
לפגישה הבאה היא הגיעה, אך באיחור של רבע שעה. כך הכרתי אותה. היא הסבירה ששכחה את התיק, ולכן הייתה צריכה לחזור הביתה, מכאן האיחור. זה הסיפור.
היא ביקשה שנעבוד על חיפוש עבודה. היא לא מצליחה לעבור ראיונות. סימנתי לעצמי את ההתנהלות שלה לפני הפגישה איתי, הבלבול, הביטול, האיחור, ותהיתי אם זה קשור לנושא שאיתו הגיעה. הנחתי שיש כאן שתי סוגיות לבירור: הראשונה קשורה להתארגנות. השנייה קשורה לרושם ראשוני.
פתחנו בשיחה על רושם ראשוני. שיקפתי לה את ההתנהלות שלה מולי בשבוע האחרון, וכיצד זה משפיע על הרושם עוד מבלי שהכרתי אותה. בדקתי איתה אם זה משהו שהיא מכירה מסיטואציות אחרות, ואולי אפילו מראיונות שאליהם היא מוזמנת. בהתחלה היא לא ממש ראתה את הקשר, בהמשך היא כבר הבינה.
במקרה שלה היה ברור כבר בשלבים הראשונים שיש לה בעיית התארגנות שמתלווה אליה לכל פינה בחייה. היא מתלווה גם לתהליך חיפוש העבודה, ואז נכנס הרושם הראשוני לתמונה.
לרושם ראשוני, כבר נאמר, אין הזדמנות שנייה! וזה נכון לכל מפגש, ובמיוחד למפגש ראשוני עם מעסיק או מראיין.
איך את מגיעה לפגישה? באיזו הופעה? איך את מתנהלת? איך את נכנסת לחדר?
צריך לזכור שהמראיין מגבש את הרושם הראשוני בזמן קצר ביותר, לעתים אף בשניות ספורות (ולעתים אפילו עוד בטרם נכנסת לחדר, בעת שהמתנת לראיון).
זה נכון שלא הכול בשליטתך, אך את הרושם שתייצרי ביכולתך לנהל:
זכרי, גם אם לא נמצאת מתאימה לתפקיד, אך השארת רושם טוב אחרייך, יצאת מורווחת מהפגישה, כי אין לדעת מה ילד יום, ואילו הזדמנויות הוליד המפגש הזה להמשך.
השאירו פרטים וקבלו שיחת ייעוץ ללא עלות