לעבוד במקום הנוגד את הערכים שלי

שלושה סיפורים והמשותף להם אחד –

סיפור 1
בפגישה סיפרה לי שהיא עורכת דין המתמחה במקרקעין.
החברה בה עוסקת משווקת פרוייקטים נד"לניים שבקצה שלהם ישנם אנשים פרטיים שיוצאים אל ה"לא נודע" ועלולים לצאת מופסדים. "הכל נעשה לפי החוק", היא מדגישה. אבל…. יש שם תחום אפור ובו יש משחק שפוגע בלקוחות. היא מרגישה במובנים מסויימים "שותפה לדבר עבירה", למרות שאין כאן שום עבירה… כי הרי הכל חוקי.
סיפור 2
רכזת משאבי אנוש בחברה ששמה את העובדים "בסוף שרשרת המזון" בחברה. צעקות, השפלות, איומים וחוסר אמון בולט בין ההנהלה לעובדיה. והיא, המרגישה בין הפטיש והסדן, לא יכולה להמשיך ולפעול בשם ההנהלה כשהיא רואה מצבים שבהם נעשה עוול לעובדים, וזאת עוד כמי שאמורה לפעול לפיתוח וטיפוח המשאב האנושי…
סיפור 3
בכירה בתעשיה ביטחון העוסקת בין השאר בעסקאות נשק לגופים ומדינות שלדבריה אינן עושות בהן שימוש רק להגנתן העצמית. היא המכירה את תחומי הפעילות בחברה, מתקשה לעיתים לישון בלילה כשהיא חושבת על המשמעות של הפעילות הזו, בפרט אחרי ששומעת בחדשות על אירועים כאלה ואחרים.
אז המה המשותף לשלושת הסיפורים?
המינוח המקצועי הוא "קונפליקט ערכי" – מצב בו האדם חש שערך מרכזי שהוא מאמין בו, התחנך בהתאם לו ואף מחנך את ילדיו לפיו, נפגע באופן ברור, או עומד בסתירה לערכים אחרים שהוא מאמין בהם. לעתים אותו ערך ממש עומד מול ערך אחר שהוא חשוב לו פחות. ושם מתעורר הקונפליקט.
לעתים, אנחנו מצליחים לשכנע את עצמנו שזה בסדר, אנחנו מוצאים הסברים וצידוקים, ולעתים מתקשים לעשות זאת.
כשזה הופך למצב מתמשך, קשה לחיות בשלום עם תחושה שאתה פועל בניגוד למי שאתה, למה שאתה מאמין בו.
אז מה עושים?

כרגיל, יש שלוש אפשרויות:
האחת – לקבל את המצב ולהשלים איתו (בשלושת הסיפורים מעלה זו לא היתה אופציה לאורך זמן)
השניה – לעשות מאמץ ולנסות להשפיע מבפנים על שינוי התפיסה או ההתנהגות (לעתים מצליח ובדרך כלל לא, ובפרט כשיש כאן אלמנטים כלכליים)
השלישית – לקום ולמצוא מקום שבו תהיה שלם עם עצמך.