חוויית פיטורים או הצורך בחיפוש עבודה קשים בכל גיל, אך משמעותם שונה בגיל 30, 40 או בגיל 50. בכל גיל קיים בנו הצורך לחוות תחושת ערך, מסוגלות, משמעות וכמובן התפרנסות. בכל גיל להיות מפוטר משמעו להתמודד עם מציאות שנכפית על העובד, לרוב תופסת אותו בזמן הפחות מתאים ומחייבת אותו למשאבים רגשיים ופיסיים של התמודדות בזירות שונות – למשל הצורך להופיע במיטבו בתהליך חיפוש עבודה, בשעה שהוא דווקא נמצא בעת משבר.

חוויית פיטורים או חיפוש עבודה בגילים מתקדמים, כלומר גילי 45–55, מאתגרת גם מזווית נוספת – היעדר היצעים בשוק העבודה או פתיחות לקבלת עובד מבוגר, הגם שלעתים מזומנות מביא עמו יכולות, בגרות וניסיון מקצועי שלא יסולאו מפז.

מתוך הסיפורים שמופיעים מעת לעת, ניתן לראות דפוסים שונים של התמודדות. אין מתכון אחיד, ואין אמת אחת – אך הנה כמה דברים שבכל זאת כדאי לזכור ולשכלל.

1. לא לעולם חוסן. מומלץ שלא לקפוא על השמרים – כיום אתה עובד וחש ביטחון תעסוקתי, ומחר אתה עשוי למצוא עצמך בסיטואציה בלתי מוכרת. על כן, גם בעתות של שקט וביטחון תעסוקתי, מומלץ להתפתח אישית ומקצועית.

2. פיתוח ושימור רשתות חברתיות. זהו האפיק המוצלח ביותר למציאת עבודה בכלל, ולאחר גיל 40 בפרט. פתיחת דלתות ונגישות למידע שאינו מפורסם ברבים מתאפשרים דרך "הפצת השמועה" בפייסבוק, בלינקדאין ובכלל הרשת.

3. להיפרד מהבושה ומאי הנעימות. מומלץ לא לבחול בשום אמצעי, להתרכז במטרה ולהיות מכוון אליה. אנשים, כך מתברר, מוכנים לעזור ומוכנים לייעץ – ועצה טובה שווה לעתים זהב.

4. לשכלל מיומנויות של שיווק עצמי. להיפרד מאמירות כמו "אני לא יודע למכור את עצמי". מכירה עצמית היא מיומנות שניתן לרכוש.

5. לנצל את ההזדמנות לעשות מפנה. לא רק בהיבט התעסוקתי אלא גם באורח החיים. הפרת שגרה היא תמיד הזדמנות לבחון סדרי עדיפויות, אורח חיים, תחומי עניין ועוד.

6. להפוך תחביב למקצוע. היכולת להסתגל קשורה גם ביכולת לשנות דפוסים ופרדיגמות. הזדמנות לאתגר מחדש את הידע ואת התפישה העצמית באשר למה אני יודע, מה אני מסוגל, במה אני מוכשר. לעתים יש הפתעות, וכך איש היי־טק נהפך למדריך רכיבה, מנהל שיווק נהפך למכוון פסנתרים, ומנהל משאבי אנוש – למדריך טיולים.

7. נכונות מנטלית לעשות שינויים בחיים. לפעמים נדרש שינוי ברמת החיים, במקום המגורים, ובסטטוס חברתי – והסכמה לעיקרון שלפיו כל מקצוע מכבד את בעליו, גם אם הוא לא ממוקם בראש רשימת המקצועות הנחשקים.

8. העמדת יעדים לטווח הקצר ולטווח הארוך. לטווח הקצר – פרנסה ויציאה מהבית לשגרת עבודה, גם במחיר פשרה. לטווח הארוך – לבחון מחדש מה מעניין אותי, מה מאתגר אותי, מה רציתי ולא העזתי – ואם לא עכשיו, אז אימתי?

9. יציאה לדרך עצמאית היא אופציה. טרם היציאה לדרך זו כדאי להכשיר את הקרקע. פתיחת עסק עצמאי דורשת התארגנות – למידת התחום, המוצר, השוק, המתחרים, וכן לימוד מיומנויות של ניהול עסק. בהקשר זה מומלץ להתייעץ בגופי ידע ותמיכה. מט"י, מרכז לטיפוח יזמות של משרד התמ"ת, למשל, הוא גוף שניתן להסתייע בו בהקמת עסק חדש.

10. לבסוף – אימוץ גישה חיובית. הבחירה אם לראות במצב אסון או הזדמנות היא נחלה בלעדית של כל אחד מאתנו – שממנה לא ניתן לפטר.