סיימת צבא, ואפילו את הטיול ואת העבודה שאחרי הצבא, ועכשיו, לראשונה בחייך אתה נדרש לקבל החלטה לגבי ההמשך. אף אחד לא מחליט עוד עבורך.
זה גם כייף וזה גם מפחיד!
אתה מכיר אנשים שיודעים כבר בדיוק מה הם רוצים ללמוד ואיפה.
יש כאלה שכבר מגיל שנתיים ידעו להגיד שהם רוצים להיות….
ואת/ה?
את/ה באמת לא יודע!
ההורים אומרים – "לך תלמד…. שיהיה לך מקצוע, פרנסה מובטחת", "תהיה כמוני" או "אל תהיה כמוני…"
החברים אומרים: "עזוב אותך. חיים פעם אחת"
ומנגד – יש חברים שכבר לומדים, חלקם אפילו מרוצים. יש לך גם חברים שכבר סיימו ועובדים במה שלמדו.
וההורים? לפעמים אוהבים ולפעמים פחות אוהבים את העיסוק שלהם
וזה מפחיד!
אני כאן – כדי להרגיע!
היום, בשונה מבעבר, אנשים מחליפים מקצועות וקריירות לאורך השנים, לומדים, מתפתחים, שואפים להרגיש ערך, משמעות, עניין, סיפוק ולא רק פרנסה.
וכשאתם צעירים, בראשית דרככם, צריכים לקבל החלטה לגבי ההמשך, אתם לא בהכרח יודעים מהו אותו המשך. לעתים גם לא תדעו בשנים הקרובות.
וזאת למה?
כי אנחנו יצורי אנוש, שגדלים, מתפתחים, צומחים, משתנים.
וזה כל היופי.
אז מה בכל זאת עושים?
מנסים לדייק בשלב הזה של חייכם מה יכול להתאים לכם.