טור שפרסמתי בדה מרקר – האם מנהלים בוחרים את הדומים להם?
הגם שידוע לכל כי מהימנותו של כלי הראיון מוגבלת, וכי הטיותיו רבות, מנהלים לא מוותרים על השימוש בו, שהרי אין טוב ממראה עיניים והתרשמות פנים אל פנים
ידוע כי מנהלים נוטים לעתים קרובות לבחור מועמד הדומה להם. הנחת הדמיון אומרת שכאשר מועמד בא מרקע דומה, או דומה לי בתכונותיו, הוא יתאים יותר לעבודה ואסתדר אתו טוב יותר (טעות נפוצה שהמחירים בצדה לרוב גבוהים). וכך לימודים באותה המחלקה באוניברסיטה, תנועת נוער, רשתות חברתיות ואפילו עיסוק בספורט דומה הם לא אחת נקודת יתרון למועמד על פני מועמד אחר.
ייחוסים, הערכות ותהליכים תפיסתיים הם חלק בלתי נפרד בתהליך קבלה לעבודה הן מצד המנהל הקולט והן מצד העובד הנקלט. התמונה המתקבלת עונה לצורך טבעי שלנו כבני אדם להבין את המתרחש סביבנו ולהשלים תמונה גם כשהמידע העומד לרשותנו הוא מידע חסר.
להמשך קריאה – כנסו למאמר
http://www.themarker.com/career/1.533639
