הרזומה שלה מרשים למדי – תואר שני, ניסיון עשיר ומשרה שמן הצד נשמעת נחשקת למדיי.
והשאלה שלי, כרגיל, היא מה מביא אותך אלי?
תשובתה היתה – "אני מחפשת עבודה כבר חצי שנה ולא עוברת את הראיונות".
אז התחלנו…
שאלתי אותה מדוע לדעתה היא לא עוברת את הראיונות.
תשובתה היתה – "כי אני לא טובה? כי אני לא מספיק מוצלחת? כי אין לי מה למכור?"
הבנתם?
זה כל הסיפור.
וכאן מתחילה העבודה.
ביקשתי שתספר לי מי היא – איזה מן עובדת את? מה את יודעת להגיד על עצמך?
ניחשתם נכון –
היא מנתה בפניי שורה ארוכה של באגים, מגבלות, חסרונות. פה ושם מנתה סופרלטיב חייור.
כששאלתי אותה מה הבוס שלה היה אומר עליה, המשיכה במגבלות ובחסרונות.
לא התייאשתי וביקשתי שתיזכר בעבודה שמאוד אהבה, ומה שם חשבו עליה?
מכאן יצאו כבר סופרלטיבים אמיתיים.
אז מה הבנתי?
שנתיים אומללות במקום שלא הצליחה להביא בו את כישוריה ויכולותיה, מקום שלא חוותה בו הצלחה, ולא זכתה בו להערכה – יצרו מעגל תסכול מתמשך, תרמו להורדת הערך העצמי שלה, בעיני עצמה.
והתוצאה – היא באמת מאמינה שהיא לא שווה כלום!!
העבודה איתה תהיה על בניית הדימוי העצמי שלה מחדש.
התוצאה המצופה – היא תחווה הצלחות. ומשם, תיבנה מחדש את תחושת הערך שאבדה לה.
עם אלה תפנה לתהליך של מציאת העבודה הבאה.
השיטה – תהליך מדורג, בו תתנסה ותתרגל מצבים והתנסויות חדשות – ועל הדרך תוכל גם לבחון את השלב הבא בקריירה שלה.
נשמע אפשרי? בוודאי שכן…
התפקיד שלי הוא לסייע לה לסלול את הדרך להצלחה הבאה שלה.
והעתיד? כל פתוח וכך גם ההזדמנויות והאפשרויות.
רק לדעת לכוון, למקד ולעבור את המכשולים שבדרך.
