מרילין (2)״אני חייבת כבר לעשות שינוי״
״מרגישה שמיציתי את עצמי בתפקיד״
״אני ראויה לסביבת עבודה שתעריך יותר את העבודה שלי״
״שעות מטורפות, לא רואה את הילדים שלי״
״אין שום קשר בין רמת השכר ובין ההשקעה שלי״
״יודעת שאני תקועה כאן אבל אני בדרך החוצה…״
״אני יודעת שזה זמני… ויום אחד אפעל״ (יום אחד, אגב, הוא לא יום בשבוע…)

מוכר? אלה רק מקצת המשפטים שאני שומעת מקרב הנשים שמגיעות אלי לייעוץ קריירה
אז מה בין הדיבורים והמעשים ולמה אנחנו נשארות שם?

בואו נדבר על שינוי.
איך אתן עם שינויים? אוהבות? נרתעות? מקדמות? בולמות?
מה אם השינוי נכפה עליכן? שינוי בתפקיד, ניוד למחלקה אחרת? או… פיטורין?
(אגב, פיטורין הוא אחת מהחוויות המדורגות כקשות ביותר עבור החווים אותן)
אבל, מסתבר, ששינויים – גם אלה הנתפסים כחיוביים או כמקדמים
אפילו אלה שבחרנו מרצון חופשי לעשותם – הם סיפור לא פשוט עבור רובנו.
נראה כי הקבוע, היציב, הוןדאי והמוכר – הם שכונה שנעים לנו להסתובב בה, גם כשמשלמים בה ארנונה גבוהה😊
מצבי שינוי נחווים פעמים רבות כמצבים מלחיצים, מאיימים ומפחידים.
ומי מאיתנו שזקוקה לשליטה מרגישה בהם אבודה וחסרת אונים.

אז איך מתמודדים?
ראשית, נושמים נשימה עמוקה!! (זו, אגב, המלצה קבועה, שאינה קשורה רק להתמודדות עם שינויים)
שנית, מנסים לייצר בהירות ככל שניתן לנוכח המציאות (האמיתית ולא המדומיינת…)
ואחר כך מתחילים להתיידד עם הפחדים, הדאגות והחששות..
כן, כן… יש דבר כזה להתיידד עם הפחד.
ולבסוף ניגשים לעבודה הרגשית לצד הקוגנגטיבית וההתנהגותית.
.
כבר אמרנו שהגשר הארוך ביותר הוא זה שבין הדיבורים למעשים?
אז שיהיה בהצלחה 🌺