אלי היא הגיעה כדי שאסייע לה לבחון את המשך דרכה –
היא, מנהלת בכירה, רוצה לעזוב את עבודתה אחרי שנים של פריחה, כי הגיע בוס חדש והיא, איך להגיד, לא סובלת אותו…
היא אומללה ומרגישה שלא מסוגלת לשאת יותר את המצב.
ממני היא ביקשה תמיכה וסיוע בתהליך.
התחלנו לדבר.
היא סיפרה לי בקצרה את סיפור חייה.
ילדה מצטיינת, שהפכה להיות חיילת מצטיינת, שהפכה להיות סטודנטית מצטיינת וכמובן גם עובדת מצטיינת.
רגילה שכולם מוחאים לה כפיים לאורך כל הדרך.
כך חיה כל חייה – היא אלופה והסביבה מריעה לה.
מחיאות הכפיים – הבנו יחד – הפכו להיות תנאי מרכזי בתחושת הערך העצמי שלה.
היא כה רגילה להן, שכבר אינה יכולה לחיות בלעדיהן.
ואז הוא הגיע – מנכ״ל חדש –
נוקשה ולא נעים לסביבתו (יש כאלה, כנראה 😉)
לא מפרגן ולא מעודד.
קיבל אותה – המנהלת המוכשרת – כמובנת מאליה.
הוא לא מריע לה (ואגב, גם לא לאחרים)
ולא רק זאת,
יש לו נטייה לבקר ולהעיר באופן בוטה כשמשהו לא נראה לו.
בקיצור – פגשנו מנהלים נחמדים ממנו😊
התפקיד, אגב, תפור עליה, השכר מצויין, השעות נוחות, העבודה מעניינת והיא בנתה שם תפקיד משמעותי.
הבנתי שהעבודה שלי איתה תתמקד בבחירה –
זו הנעשית מתוך המניעים והסיבות הנכונות.
בלזהות מה חשוב לה בעיקר,
מהם מקורות ההנעה שלה,
מאיפה היא שואבת את הכוחות שלה;
ומשם –
לבחון את המשמעויות של כל חלופה בה תבחר.
עשינו עבודת עומק.
במהלכה היא הבינה שהיא לא באמת רוצה לעזוב, ושיש לה הרבה מה להפסיד.
היא גם הבינה שאת תחושת הערך והמשמעות בעבודתה היא תוכל להפיק גם ללא מחיאות כפיים מבחוץ.
ואת זאת עליה ללמוד!!
עליה ללמוד ליהנות מהעבודה גם בהיעדר פירגון ואהדה מצד המנהל, לנסות ולהפיק משוב חיובי מההצלחה ומהסיפוק בעבודה במנותק מהיחס שלו.
להמשיך להתפתח,
ולהבין –
שבסופו של דבר –
את המציאות ואת הבוס היא לא תוכל לשנות,
אבל את התייחסותה ואת גישתה –
כן תוכל לעצב מחדש.
זו כוחה של בחירה שהיא לא במקרה רק סיכול אותיות של בריחה…
סוף דבר –
היא החליטה להישאר שם.
אני שמחתי עבורה, ולא רק בשל הבחירה,
אלא בשל ההסכמה לקחת אחריות על דרך ההתבוננות וההתמודדות עם המצב. על הכוחות שזיהתה בעצמה.
והטיפים עבור אלה הנמצאים בסיטואציה דומה:
• תשקלו מה חשוב לכם באמת – דעו לתעדף ולהתמקד בעיקר!
• תזהו את מקורות ההנעה הפנימית שלכם , ותנסן להיות פחות תלויים בתשואות הקהל ובחיזוקים חיצוניים.
• זכרו שאת הבוס, הקולגה או הסיטואציה לא ניתן לשנות, אך כן ניתן לשנות את הגישה כלפיהם.
• לא משנה מה תבחרו בסוף – החשוב הוא להיות שלמים עם הבחירה.
